Menu
צרות של עשירים - סקירת ספרות וראיון עם מחבר הספר פיליפ וייל

  מאת: איה ליבוביץ' - סמנכ"לית אסטרטגיה, דנה ממן - מנכ"לית ואלון שחר - עוזר בכיר למנכ"לית

 

 

קבוצת מרום מלווה משפחות בתהליך הקמת קרן משפחתית, החל מהגדרת החזון והערכים של המשפחה והקרן, קביעת דרכי פעולה וקריטריונים לתרומה, בדיקת נאותות לארגונים, בניית תכנית עבודה מפורטת לפעילות השוטפת של הקרן ועוד. על רקע זה, יציאתו לאור של ספרו של פיליפ וייל - "צרות של עשירים", הספר הראשון שנכתב בעברית על המורכבות הטמונה בניהול הון משפחתי, עוררה את סקרנותנו.

 

על המחבר - פיליפ וייל התחיל את הקריירה המקצועית שלו כמתמחה בבנק יוליוס בר בציריך, שם למד את מלאכת הבנקאות השווייצרית. וייל למד בביה"ס למנהל עסקים בציריך ולאורך השנים עבד בבנקים ופירמות שונות בשווייץ ובעולם. ב-1996 עלה לישראל והצטרף לבנק איגוד, שם הקים מחלקה לבנקאות פרטית בינ"ל. בשנת 2001 הקים את P.J.Weil Ltd. החברה מנהלת הון של מספר משפחות ברחבי העולם (נציגות מכל היבשות למעט אוסטרליה) ומספקת ליווי מלא הכולל ניהול נכסים, תכנון אסטרטגי, תכנון מס, ייעוץ פילנתרופי ועוד. בנוסף למשרדו ברחוב רוטשילד בתל־אביב ישנו גם משרד בציריך, בו הוא מטפל אישית בלקוחותיו המקומיים. וייל מתגורר בתל אביב עם אשתו ושלושת ילדיו.

 

על הספר

רבים חולמים על עושר במשפחה, אך מעט מאוד נכתב על האתגרים שהוא יוצר, הקונפליקטים שהוא מציף והקושי לנהל אותו. "צרות של עשירים", ספרו של פיליפ וייל, הוא הספר הראשון שנכתב בעברית על המורכבות הטמונה בניהול הון משפחתי. הספר מביא למפגש בין כסף ומשפחה (כל אחד מהם נושא טעון ומורכב בפני עצמו) זווית מקצועית ייחודית של משרד הנותן שירות למשפחות בעלות הון (משרד משפחתי - Family Office). 

הספר מתאר את הדינמיקה במעבר של כסף מדור לדור ומציע שורה של פתרונות לשמירה על ההון המשפחתי דרך מנגנוני טיפול כלכליים ומשפחתיים כאחד. מסתבר שלרבים קשה לדבר על כסף, גם כשאין להם מספיק וגם כשיש הרבה ממנו.

 

פיליפ וייל מביא לספר את ניסיונו ארוך השנים בעבודה עם משפחות, בניהול תיקים כלכליים ובבנקאות פרטית ומדריך את הקוראים כיצד להצליח בהעברת המורשת הרוחנית והכלכלית של המשפחה הלאה, לדורות הבאים. בספר מובא רקע תיאורטי לצד כלים פרקטיים - אשר יש בהם פוטנציאל לעזור לכל משפחה באשר היא לתקשר טוב יותר בתוכה וכל זאת לצד הסברים והדגמות על המשמעות והערך הרגשי שמתלווים לכסף. בספר מופיעים סיפורי מקרים הרלבנטיים לבעיות הצצות אצל משפחות מרובות נכסים- ירושות, עסקים משפחתיים, נאמנויות, פילנתרופיה ועוד.

 

הסיפור "מה עם בית הכנסת בפריז?" מטפל בפילנתרופיה - פילנתרופ ידוע, בעל קרן משפחתית דשנה תרם למוסדות כמו קק"ל, בני ברית וגם לבית כנסת בפריז שבו נהג לבקר. הוא תרם כי כולם תרמו, ולא באמת בדק מה כל גוף עושה עם הכסף. לאחר פטירתו המשיכו התרומות כחלק מצוואתו, אבל נכדותיו הרגישו שהכסף נבלע בארגונים גדולים ומשמעותו מתגמדת עבורן. הן חששו לערוך שינויים במתן התרומות מתוך כבוד לסב. פיליפ הציע להן להשוות את הירושה הפילנתרופית לירושה של עסק משפחתי מיושן שכבר לא נושא פרי ושאל: "האם הייתן ממשיכות להחזיק את העסק בדיוק כפי שהוא רק מתוך כבוד לסבכן?" באופן זה אפשר להן להרגיש שזה לגיטימי להפיח חיים בתרומה, כדי שדורות ההמשך יהיו מחוברים יותר לנתינה. "כך יכלו הנכדות להשיב לעצמן את התשוקה, המשמעות וההתכווננות החברתית שחסרו להן בתרומה של הסב." (עמ' 128)

 

הסיפור "לא רוצים את הכסף" מטפל במשפחה שנקלעת למשבר חמור בעקבות פער בין-דורי בנוגע לכסף. איש עסקים ישראלי התעשר בשנות ה-60 מעסקים חקלאיים באפריקה וחסך כסף עבור נכדיו למימון לימודיהם. אחת הנכדות סירבה לקבל את הכסף מסבה מכיוון שהרווח הופק לדעתה באופן לא מוסרי והושתת על ניצול: "הכסף הזה מסריח מזיעה של כושים". פיליפ מספר איך שכנע את הסבא ואת אביה של הנכדה לנהל איתה דיאלוג פתוח לגבי מטרות החשובות בעיניה ולשתף אותה בהחלטות לגבי הפניית כספי המשפחה למטרות אלו. הם רתמו את הנכדה להוביל מהלך משפחתי שכלל דיונים ערכיים עם שאר הנכדים לגבי משמעות הכסף בעיניהם והגדרת מטרות שחשובות להם. התהליך יצר פתיחות שלא היתה לפני כן בין הסבא והנכדים ובסופו של דבר הנכדה ה"סוררת" קיבלה על עצמה את ניהולה של תכנית אחת בתוך הקרן הפילנתרופית של הסבא - תכנית שעסקה בהחזרת אנשים למעגל העבודה. לאחר שסיימה לימודי עבודה סוציאלית היא הפכה למנהלת הקרן, עם תחושה שהיא זכאית לזה לא רק מתוקף הייחוס המשפחתי, אלא גם מתוקף ההכשרה המקצועית והניסיון שלה.

 

 

בעקבות הקריאה המרתקת ב"צרות של עשירים", יזמנו פגישה עם פיליפ וייל במשרדו בתל־אביב. המשרד ממוקם בשדרות רוטשילד ונופו המרהיב של הים התיכון נשקף מחלונותיו. בין היתר יכולנו לראות מבעד לחלונות את יאכטת המפרשים הגדולה בעולם, Sailing Yacht A, ששוויה מוערך ב-0.5 מיליארד דולר וכך בקלות התפתחה בינינו השיחה שעיקריה מובאים לפניכם.

 

כיצד אתה עוזר למשפחות לקבל החלטה לגבי היקף הנתינה לפילנתרופיה ולגבי אופי התרומה?

תפקידנו הוא ראשית לדאוג לתכנון הון אידאלי וניהולו כך שיהיה מתאים לדור ההמשך. התהליך נקרא Estate Planning במהלכו נלקחים בחשבון היבטים רבים בניהול ההון. במידה ומזהים רצון או צורך אצל המשפחה לדבר על פילנתרופיה, מעלים את הסוגיה ולשם כך קיימים כלים מגוונים לזיהוי הערכים סביבם יש למשפחה עניין לתרום. דוגמאות לכלים כאלה הם: כרטיסי "ערכים", משחקי תפקידים, תמונות, שיחות ערכים ועוד.

דרך נוספת היא באמצעות כתיבת עזבונות. ישנן משפחות שעניין הנתינה עולה דווקא סביב כתיבת העזבונות ואז אנחנו עוזרים להן להבין איזה ערכים ירצו שיובילו את המשפחה סביב התרומה ואילו ארגונים עוסקים בקידום האג'נדה הזו.

 

אילו הבחנות או מאפיינים שונים אתה מוצא בפילנתרופיה המשפחתית? מה מאפיין פילנתרופיה משפחתית?

נראה כי המאפיין העיקרי הוא השוני הבין-דורי. הדור הראשון והשני הם דורות אשר פחות מחוברים לעשייה הפילנתרופית ורובם משוכנעים שהשתתפותם בערב גאלה, לדוגמה, עונה על הגדרת הנתינה. הם בדרך כלל אינם מעוניינים לקחת חלק בנתינה משמעותית. הדבר משתנה כאשר אנו מדברים על הדור השלישי אשר מחפש להביא לשינוי, היום יותר מתמיד, ולהשפיע ולתרום למען הערכים אשר מניעים אותו.

בישראל, התרבות הפילנתרופית נתפסת כדבר הרלוונטי אך ורק למשפחות עשירות. השתתפתי לא מזמן ביריד בית־ספרי לגיוס כספים עבור נסיעה לפולין. מכרו שם עוגות אישיות בחמישה שקלים כל אחת. הילדים היו מאוד מעורבים, פעילים ונלהבים, ואפילו ההורים רכשו עוגות אישיות כדי לסייע במאמץ המשותף. אבל כשאחד ההורים תרם 50 שקלים מעבר לעלות העוגה, הדבר גרר הרמת גבות. מדוע? הרי המטרה של כולנו ביום הזה היא גיוס כספים למען הנסיעה לפולין ואם אנחנו מאמינים במטרה מדוע שלא נתרום מעבר לחמישה שקלים שהוגדרו עבור העוגה האישית שהייתה רק מעין צ'ופר?

 

כיצד רותמים את הדור הצעיר להמשיך את הקו הפילנתרופי עליו החליט הדור הקודם, או אף זה שלפניו?

אחד הכלים לרתום את הצעירים הוא לשמוע מהם מה הערכים החשובים להם ואיזה נושאים קרובים לליבם. השלב הבא הוא לאפשר לנציגים מהדור הצעיר לתרום עבור מטרה אחת או יותר לתקופה מסוימת. בתום התקופה מומלץ לאפשר לנציגים אחרים מאותו דור להמליץ על תרומה. אנחנו מזהים שהרוטציה הזאת עובדת מצוין ומצליחה להתגבר על מכשולים בין-דוריים.

 

לאור ההתפתחויות בעולם הפילנתרופי, מהם לדעתך האתגרים מולם ניצבת הזירה החברתית?

ישנם לא מעט ארגונים העוסקים בעשייה דומה, ולעתים קשה לעמוד על ההבדלים ביניהם. ייתכן שהיה יעיל יותר לטובת כולם אם ארגונים אלה היו חוברים ומאחדים כוחות. בנוסף, יש דרישה להתמקצעות בקרב הארגונים החברתיים, אשר מתבטאת בעיקר בניהול מקצועי יותר ובעמידה בקריטריונים אותם מציבים הפילנתרופים.

 

האם תרצה להוסיף משפט לסיום?

אני שמח שעמותות וארגונים חברתיים יותר מקצועיים היום מאשר בעבר. אין ספק שמרגישים את ההתלהבות שלהם לתחום העשייה. התורמים צריכים להבין שקיים הבדל מהותי בין עסק לארגון חברתי ויש להתייחס לכך בהתאם. מאחל לכולנו עשייה פורייה, שנמשיך להעז ולהשפיע.

 

=============================

 

ליווי קרנות פילנתרופיות משפחתיות הוא תהליך מורכב ורגיש אשר מצריך כלים מקצועיים ואסטרטגים, ניסיון והיכרות עם הזירה הפילנתרופית כמו גם הזירה החברתית ויכולת הובלת שיתופי פעולה להגדלת ההשפעה אותה רוצים להשיג. אנו בקבוצת מרום נשמח לסייע ולענות על שאלות מקצועיות בנוגע לתהליכים אלו.

 

Contact Us

 

Marom Group

8 Mikveh Israel st. Tel Aviv, Israel 6511403

Phone: +972-77-500-4265

Fax: +972-77-550-2179

Email: office@marompb.com


Follow Us: fb iconlinkdin icon

.

Please type your full name.
Please enter your phone number.
Please enter your email address